שום מבט מקרוב על מחקר מדעי
כימאים מסבירים מדוע שום הינו ירק בריא
חוקרים רבים מאמינים כי התרכובת האורגנית אליצין (Allicin) -החומר המקנה לשום את ריחו וטעמו האופייניים - פועל כנוגד-החמצון הטוב ביותר הידוע
שום.
צוות חוקרים מאוניברסיטת קווינס גילה את הסיבה לכך ששום כה טוב לבריאותינו. חוקרים רבים מאמינים כי התרכובת האורגנית אליצין (Allicin) -החומר המקנה לשום את ריחו וטעמו האופייניים - פועל כנוגד-החמצון הטוב ביותר הידוע. אולם, עד עתה לא היה ידוע כיצד חומר זה פועל בהשוואה לנוגדי-חמצון ידועים יותר כגון ויטמין E וקואנזים Q10, המעכבים את ההשפעות ההרסניות של רדיקלים חופשיים.
"לא הבנו כיצד שום מסוגל להכיל נוגד-חמצון כה יעיל, מאחר ואין בו כמות משמעותית של תרכובות האחראיות בדרך-כלל לפעילות נוגדת-חמצון גבוהה בצמחים, כגון פלבונואידים (Flavanoids) המצויים בתה ירוק או ענבים," מסביר הפרופסור לכימיה Derek Pratt, אשר הוביל את המחקר. "אם אכן אליצין הינו החומר האחראי לפעילות זו בשום, רצינו לדעת כיצד הוא פועל."
צוות המחקר בחן את היכולת היעילה של החומר ללכוד רדיקלים מזיקים, ושקל את האפשרות כי דווקא תוצר-פירוק של האליצין הוא האחראי האמיתי לפעילות זו. באמצעות ניסויים עם אליצין סינתטי הם מצאו כי חומצה, המתקבלת בפירוק מהיר של החומר, היא המגיבה עם הרדיקלים. הממצאים שלהם פורסמו בגיליון ינואר של כתב-העת המדעי Angewandte Chemie.
"בעיקרון, תרכובת האליצין צריכה להתפרק בכדי שייווצר נוגד-החמצון היעיל," מסביר החוקר. "התגובה שבין החומצה הסולפנית (sulfenic acid) לבין הרדיקלים הינה מהירה ביותר ומוגבלת רק ע"י הזמן הנדרש לשתי התרכובות לחבור אחת לשנייה. אף אחד מעולם לא צפה בתרכובות, טבעיות או ניטרליות, המגיבות כה מהר כנוגדי-חמצון."
החוקרים בטוחים כי ישנו קשר בין הפעילות של החומצה הסולפנית לבין היתרונות הבריאותיים של השום. "למרות ששום משמש זמן רב כצמח מרפא מזה דורות רבים וקיימים תוספים רבים שלו בשוק, עד היום לא נמצא הסבר משכנע מדוע השום כה מטיב לבריאות," אומר החוקר הראשי. "אני חושב כי עשינו את הצעד הראשון בחשיפת המנגנון הכימי הבסיסי שיוכל להסביר את יתרונותיו הבריאותיים של השום."
השום, יחד עם בצל, כרשה (leeks) ובצלצלי שאלוט (shallots) הינו חלק ממשפחת Alliaceae. כל שאר הירקות הללו מכילים תרכובת הדומה מאוד לאליצין, אך אין להם את אותן התכונות הרפואיות. החוקרים מאמינים כי הדבר נובע מקצב נמוך יותר של פירוק התרכובת דמוית האליצין בירקות אלו, הגורם לריכוז נמוך יותר של החומצה הסולפנית הזמינה להגיב עם הרדיקלים בתור נוגדי-חמצון.
הלבן של השום הוא מצבור עז וארומטי של סגולות בריאותיות מרחיקות לכת. השום עשיר במגוון תרכובות גופרית רבות עוצמה, המקנות לו גם ריח אופייני, ומהוות מקור לרבות מהשפעותיו הבריאות. האליצין היא תרכובת הגופרית הידועה ביותר.
שום - מלך בריאות כלי הדם ולב
מחקרים רבים מראים כי צריכה סדירה של שום מפחיתה את רמות לחץ דם, מפחיתה את רמות ה-LDL (הכולסטרול "הרע"), מעלה את רמות ה-HDL (הכולסטרול "הטוב"), מפחיתה את רמות הטריגליצרידים, מפחיתה את היצמדות הטסיות, ומעוררת פיברינליזה, תהליך בו מפרק הגוף קרישי דם. כתוצאה מכל אלה, מסייע השום במניעת טרשת עורקים ומחלת לב סוכרתית, ומקטין את הסיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי.
שום - נגד מחלות דלקתיות
השום כמו הבצל, מכיל תרכובות המעכבות אנזימים היוצרים פרסטאגלאנדינים ותרמבקסאנים דלקתיים (ליפקסיגנאז וציקלאקסיגנאז). כך הם מצמצמות דלקות במידה ניכרת. תרכובות נוגדות דלקות אלה, יחד עם ויטמין C אשר בשום - בעיקר בשום טרי - גורמות לו להיות שימושי ככלי עזר למניעת התקפות חמורות במקרים אחדים של אסטמה, וכן ככלי עזר אפשרי להחלשת הכאב והדלקת במקרים של דלקת מפרקים ניוונית (אסטאארתריטיס) ושל דלקת מפרקים שיגרונית.
שום - נגד הצטננות ושפעת
נוסף על כך, אליצין, אחת מתרכובות הגופרית האחראיות לריחו האופייני של השום, היא בעלת פעילות נוגדת חיידקים ונוגדת נגיפים חזקה, ויחד עם ויטמין C עוזרת בקטילת חיידקים. הוכח שאליצין יעיל נגד זיהומים שכיחים כמו הצטננויות, שפעת, נגיפי קיבה ופטריית קנדידה, וגם נגד חיידקים גורמי מחלות תוקפניים כמו שחפת ובוטוליזם. צריכה תקופה של שום גם עשויה להפחית את הנזקים הנגרמים על ידי החיידק הליקבאקטר פילרי האחראי למרבית הכיבים העיכוליים.
מחקרי מעבדה שנערכו לאחרונה באוניברסיטה של מינכן, גרמניה, יכולים להסביר מדוע יכול השום לשמש תרופה כה פעילה להצטננות השכיחה. במחקרים אלה נמצא שהשום מקטין במידה מובהקת את פעילותו של מפעיל כימי של דלקות, הנקרא NF kappa-B. NF kappa-B עצמו מופעל כחלק מהתגובה הדלקתית של המערכת החיסונית לאורגניזמים פולשניים ולרקמה פגועה.
שום - אנטיביוטיקה יעילה
לפני שני מחקרים שתוצאותיהם פורסמו לאחרונה נראה שהשום הוא בעל יכולת אנטיביוטית ניכרת, אפילו נגד גזעים שהפכו עמידים לתרופות רבות. מחקר אחד שנערך ברכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה הראה שמיץ שום - אף אם דולל לכדי 1:128 מריכוזו המקורי, הוכיח פעילות אנטיבקטריאלית מובהקת נגד קשת שלמה של גורמי מחלות ובהם גזעים עמידים לאנטיביוטיקה, כמו סטאפילוקוקים עמידים למתיצילין ולסיפרופלוקסאצין, אנטרוקוקים עמידים לואנקומיצין, ופסאודומונס אארוגינוזה עמיד לסיפרופלוקסאצין.
במחקר שני נמצא ששום עיכב סטאפילוקוקוס אאראס (MSRA) עמיד למתיצילין שנלקח מחולים והוזרק לעכברים. MSRA הוא אחד ממיני הבקטריות העמידים לאנטיביוטיקה, ששכיחותו בבתי החולים עלתה במידה דרמטית בשנים האחרונות.
שום - להגנה רחבה מפני סרטן
התרכובת האורגנו גופריתית המצויה בשום, הנקראת אג'ואן, עשויה לשמש גם לטיפול בסרטן העור. במחקר שפורסם לאחרונה נתנו החוקרים טיפול מקומי באג'ואן לגידולים של חולים שלקו בקרצינומה של תאי בסיס, ואצל שבעה עשר, מתוך עשרים ואחד מטופלים התכווצו הגידולים במידה מובהקת. בבדיקות מעבדה שנערכו בגידולים לפני הטיפול באג'ואן ואחריו, התגלתה הפחתה משמעותית ב-Bcl-2, חלבון המדכא אפפטזיס (אפופטוזיס הוא אותו תהליך של הרס עצמי, בו משתמש הגוף כדי להשמיד תאים סרטניים).
במחקרים אחרים נמצא ששתי מנות של שום בשבוע, או יותר, עשויות לסייע בהגנה נגד סרטן המעי הגס. הוכח שחומרים המצויים בשום, כמן אליצין, מגינים על תאי המעי הגס מפני השפעותיהם הרעילות של כימיקלים גורמי סרטן, ולא זו בלבד, אלא שהם גם מפסיקים את גדילתם של תאי סרטן, אם אלה החלו להתפתח. נמצא גם שבישול שום יחד עם בשר מקטין את ייצורם של כימיקלים גורמי סרטן, העלולים להופיע בבשר בהשפעת שיטות בישול, אשר חושפות את הבשר לטמפרטורות גבוהות כמו צלייה בגריל.
צריכה נאותה של ויטמין C ושל סלניום, בהם בורך השום הטרי ביד רחבה, נקשרה גם לסיכון נמוך יחסית ללקות בסרטן המעי הגס, מה שעושה את השום לתוספת נבונה לכל תוכנית למניעת סרטן המעי הגס. נוסף על כך, מחקר שנערך לאחרונה בבעלי חיים הראה ששום עשוי להעניק הגנה גם מפני התפתחות של סרטן הקיבה, וזאת באמצעות יכולתו הפוטנציאלית לצמצם דלקת קיבה (גאסטריטיס) המושרית על ידי הליקובאקטר פילורי.
שום - הגנה מוגברת נגד חמצון
לשום ערך ORAC גבוה במיוחד של 1939 יחידות, המצביע על היכולת המרשימה שלו לפעול כנגד תהליכי חמצון ונזקיהם. אכילת שום עשויה לתגבר את ההגנה בפני תהליכי חמצון, גם על ידי הגברת ייצורם של אנזימים נוגדי חמצון. במחקר שפורסם לאחרונה נמצא שהרמות של אנזים חיוני, נוגד חמצון, המיוצר בגוף והנקרא גלטאתין-S-טראנספראז, עלו במידה ניכרת בקיבה, במעי ובכבד, אצל חולדות שניזונו מתזונה קצרת מועד, שכללה שתי תרכובות שמקורן בשום - דיאליל דיסולפיד ואליצין. החוקרים גילו ששתי תרכובות שום אלו הביאו שני גנים, באופן ברירני, לייצר כמויות גדולות יותר של סוגי רנ"א-שליח (messenger RNA) המקודדים גלוטאתיון-S-טראנספראז. העלייה הגדולה ביותר צוינה בסוגי רנ"א-שליח המצויים באופן נורמלי ברמות נמוכות. השורה התחתונה: אכילת יותר שום עשויה להגביר בגופנו את ייצורו של אנזים נוגד חמצון זה, שהוא כה חיוני בעבורנו.
שום - למניעת סיבוכי הסוכרת
השום עשוי לעזור בהגנה מפני אחדות מהשפעותיה המנוונות המזיקות ביותר של הסוכרת - ברשתית העין, בכליות ובמערכת בעצבים - הנגרמות על ידי חוסר איזון בין הרדיקלים החופשיים, הנוצרים כשרמות הסוכר בדם נותרות גבוהות, ובין אמצעי ההגנה של הגוף נגד חמצון. מחקר שפורסם לאחרונה העלה, שכאשר נחשפו חולדות חולות סוכרת לתרופת הסרטן סטרפטזטצין, הדבר היה גורם באופן נורמלי לעלייה ניכרת ברמות הסוכר בדם, בטריגליצרידים, בכולסטרול, בשומנים שניזוקו, ובסמנים אחרים של דלקתיות מוגברת, לצד ירידה בנוגדי החמצון שהגוף מייצר כדי להגן על עצמו. מתן שמן שום לחולדות צמצם את השפעותיה השליליות של התרופה והעלה את רמות נוגדי החמצון בעלי יכולת ההגנה. לאחרונה נמצא גם, כי שום עשוי למנוע התפתחות של התכווצויות חריגות של כלי דם, וכך לסייע בהגנה מפני מחלות לב וכלי דם האופייניות לסוכרת.
שום - למניעת השמנה?
במחקר שפורסם לאחרונה התגלה שאליצין, המרכיב הפעיל ביותר בשום, לא זו בלבד שמוריד את לחץ הדם ואת רמות האינסולין והטריגליצרידים אצל חולדות שהוזנו במזון עשיר בפרוקטוז, אלא שהוא גם מונע צבירת משקל. במהלך המחקר הוזנו חולדות במשך חמישה שבועות בתזונה עשירת פרוקטוז. בתום חמשת השבועות פיתחו החולדות רמות גבוהות של אינסולין, לחץ דם גבוה ושיעור גבוה של טריגליצרידים. אז חולקו לשלוש קבוצות למשך חמישה שבועות נוספים: הקבוצה הראשונה שימשה כביקורת, השניה קיבלה אליצין במשך השבועיים האחרונים של הניסוי, והשלישית קיבלה אליצין במשך שלושת השבועות הראשונים שלו. למרות העובדה ששלוש הקבוצות צרכו אותן כמויות מזון, עלה משקלן של החולדות שבקבוצה הראשונה, וכן של החולדות שבקבוצה השניה והשלישית, בתקופה שאלו לא קיבלו אליצין. אולם בתקופה שבה קיבלו החולדות אליצין נשאר משקלן יציב או אף ירד קלות. מסקנת החוקרים הייתה שלאליצין עשוי להיות ערך מעשי לצורכי שמירת משקל.
שום - כמה ואיך מומלץ לאכול
האליצין בשום נוצר, כאשר חומר בלתי פעיל הנקרא אלין, הופך בזמן החיתוך (בסכין או בשיניים) לחומר הפעיל הנקרא אליצין. מומחים ממליצים לאכול את השום הטרי לאחר קיצוץ השיניים והנחתן לכמה דקות, כדי לאפשר את ייצור האליצין. לתבשילים, עדיף להוסיף את השום עם סיום הבישול, כיוון שהבישול עשוי להרוס כמה מן החומרים הפעילים שבו. הכמות שנבחנה במחקרים מקבילה ל-2-1 שיני שום טרי ביום.
שום - רפואה עממית
במשך אלפי שנים היו לשום אין-ספור שימושים רפואיים. הרופא דיאוסקורידס, ביוון העתיקה, דיווח שהשום "מנקה את העורקים", והיפוקרטס היה רושם אותו לבעיות מעיים. לואי פאסטר גילה בשנת 1851 ששום יכול לקטול חיידקים. הרופאים הרוסיים השתמשו בשום לריפוי דלקות, ומשום כך הוא אף נודע בשם "הפניצילין הרוסי".
כשאלפי שנות רפואה עממית מאחוריו, מתגלה כיום השום גם ככוכב בניסויי מעבדה. מדענים זיהו בו יותר ממאתיים תרכובות. הידועה שבהן היא האליצין. הרפואה העממית מתייחסת אל השום כאל "קסם" של תרופה המתאימה לשימושים רבים. הרפואה המשלימה מכנה אותו "האנטיביוטיקה של הטבע" ואכן הוא מכיל חומרים אנטיספטיים רבים.
שום - שימושים טיפוליים
נגד תולעי מעי - כנראה בגלל חריפותו משמש השום תחליף אפקטיבי לחיסול תולעי מעי, בעיקר כאלה מהן סובלים ילדים קטנים. יש לערבב שן שום כתושה ב-3 כפות חלב פושר. להשהות מספר דקות. לסנן ולתת לילד לשתות לפני השינה, במשך שלושה לילות רצופים. לבדוק אם יש צורך להמשיך מעבר לכך.
לחיטוי פצעים ונגד שעורה - השום מכיל חומרים אנטיספטיים ולכן ניתן להשתמש בו על פצעים פתוחים לחיטוי. השום יעיל גם נגד דלקת בעפעף (שעורה). במקרה כזה יש למרוח שום כתוש ולהיזהר לבל יכנס לעין.
נגד כאב אוזניים - בגלל תכונות אנטיויראליות ואנטיחיידקיות של השום, הוא יעיל נגד דלקות אוזניים. הוא יעיל גם בשיכוך הכאב. לילד שמתלונן על כאבי אוזניים מומלץ למרוח שמן שום (ראה מתכון) באפרכסת האוזן (לא לטפטף לתוך האוזן). אפשר לחזור על הפעולה מספר פעמים ביום. המריחה מרגיעה את הכאב באופן מיידי. אם הדלקת קלה יתכן אפילו שטיפול בשמן שום ימנע את הצורך בטיפול אחר. (אין הוא מהווה כמובן תחליף לביקור אצל הרופא).
מתכון לשמן שום - לחתוך 3 שיני שום. לכסות בשתי כפות שמן זית בצלוחית קטנה ולכסותה למשך שעתיים. לאחר מכן יש לסנן ולשמור בצנצנת סגורה בארון חשוך.
נגד שיעול וברונכיט כרוני - מומלץ ליטול כף סירופ שום 3 פעמים ביום עד שהשיעול חולף.
מתכון לסירופ שום - לערבב כמויות שוות של שום כתוש ודבש למשך מספר שעות. לסנן ולאחסן בבקבוק כהה. לשמור במקרר.
*מומלץ להימנע מצריכת שום במקרים של דלקת בקיבה, רגישות או כיב בקיבה. לא מומלץ לצרוך שום במינונים גבוהים בהריון. בהנקה עלול לגרום לגזים או אי נוחות במערכת העיכול של התינוק.
תעודת זהות של שום (Garlic) ל- 100 גרם שום טרי:
קלוריות (קק"ל) 150
חלבונים (גר') 6
פחמימות (גר') 33
שומנים (גר') 0.5
סיבים תזונתיים (גר') 2
ויטמין C (מ"ג) 30
ויטמין B1 (מ"ג) 0.2
ויטמין B2 (מ"ג) 0.1
ויטמין B6 (מ"ג) 1.2
אשלגן (מ"ג) 400
ברזל (מ"ג) 1.7
מגנזיום (מ"ג) 25
אבץ (מ"ג) 1
סידן (מ"ג) 180
מים (גר') 60
סלניום (מק"ג) 14
פיטוכימיקלים: קמפפרול, קוורצטין, אליצין, אליין, דיאליל, דיסולפיד, חומצה קפאית, חומצה פרולית, פרוקטואוליגוסכארידים.
המלצת מומחי מועצת הצמחים
השום, ירק הפלא, עשיר באליצין וברכיבים נוספים, התורמים ליכולת ההגנה רבת העוצמה שלו מפני מגוון רחב של מחלות. לשום ערך ORAC גבוה ביותר, ההופך אותו ללוחם חזק בתהליכי חמצון ומחלות. הוא גם עשיר במינרל נוגד החמצון החשוב - סלניום. לאור יתרונותיו הבריאותיים המוכחים, מומלץ לשלב את השום, במיוחד הטרי, בתפריט באופן יומיומי.
בברכה ד"ר מג'די נטורופת (ND PHD )
כימאים מסבירים מדוע שום הינו ירק בריא
חוקרים רבים מאמינים כי התרכובת האורגנית אליצין (Allicin) -החומר המקנה לשום את ריחו וטעמו האופייניים - פועל כנוגד-החמצון הטוב ביותר הידוע
שום.
צוות חוקרים מאוניברסיטת קווינס גילה את הסיבה לכך ששום כה טוב לבריאותינו. חוקרים רבים מאמינים כי התרכובת האורגנית אליצין (Allicin) -החומר המקנה לשום את ריחו וטעמו האופייניים - פועל כנוגד-החמצון הטוב ביותר הידוע. אולם, עד עתה לא היה ידוע כיצד חומר זה פועל בהשוואה לנוגדי-חמצון ידועים יותר כגון ויטמין E וקואנזים Q10, המעכבים את ההשפעות ההרסניות של רדיקלים חופשיים.
"לא הבנו כיצד שום מסוגל להכיל נוגד-חמצון כה יעיל, מאחר ואין בו כמות משמעותית של תרכובות האחראיות בדרך-כלל לפעילות נוגדת-חמצון גבוהה בצמחים, כגון פלבונואידים (Flavanoids) המצויים בתה ירוק או ענבים," מסביר הפרופסור לכימיה Derek Pratt, אשר הוביל את המחקר. "אם אכן אליצין הינו החומר האחראי לפעילות זו בשום, רצינו לדעת כיצד הוא פועל."
צוות המחקר בחן את היכולת היעילה של החומר ללכוד רדיקלים מזיקים, ושקל את האפשרות כי דווקא תוצר-פירוק של האליצין הוא האחראי האמיתי לפעילות זו. באמצעות ניסויים עם אליצין סינתטי הם מצאו כי חומצה, המתקבלת בפירוק מהיר של החומר, היא המגיבה עם הרדיקלים. הממצאים שלהם פורסמו בגיליון ינואר של כתב-העת המדעי Angewandte Chemie.
"בעיקרון, תרכובת האליצין צריכה להתפרק בכדי שייווצר נוגד-החמצון היעיל," מסביר החוקר. "התגובה שבין החומצה הסולפנית (sulfenic acid) לבין הרדיקלים הינה מהירה ביותר ומוגבלת רק ע"י הזמן הנדרש לשתי התרכובות לחבור אחת לשנייה. אף אחד מעולם לא צפה בתרכובות, טבעיות או ניטרליות, המגיבות כה מהר כנוגדי-חמצון."
החוקרים בטוחים כי ישנו קשר בין הפעילות של החומצה הסולפנית לבין היתרונות הבריאותיים של השום. "למרות ששום משמש זמן רב כצמח מרפא מזה דורות רבים וקיימים תוספים רבים שלו בשוק, עד היום לא נמצא הסבר משכנע מדוע השום כה מטיב לבריאות," אומר החוקר הראשי. "אני חושב כי עשינו את הצעד הראשון בחשיפת המנגנון הכימי הבסיסי שיוכל להסביר את יתרונותיו הבריאותיים של השום."
השום, יחד עם בצל, כרשה (leeks) ובצלצלי שאלוט (shallots) הינו חלק ממשפחת Alliaceae. כל שאר הירקות הללו מכילים תרכובת הדומה מאוד לאליצין, אך אין להם את אותן התכונות הרפואיות. החוקרים מאמינים כי הדבר נובע מקצב נמוך יותר של פירוק התרכובת דמוית האליצין בירקות אלו, הגורם לריכוז נמוך יותר של החומצה הסולפנית הזמינה להגיב עם הרדיקלים בתור נוגדי-חמצון.
הלבן של השום הוא מצבור עז וארומטי של סגולות בריאותיות מרחיקות לכת. השום עשיר במגוון תרכובות גופרית רבות עוצמה, המקנות לו גם ריח אופייני, ומהוות מקור לרבות מהשפעותיו הבריאות. האליצין היא תרכובת הגופרית הידועה ביותר.
שום - מלך בריאות כלי הדם ולב
מחקרים רבים מראים כי צריכה סדירה של שום מפחיתה את רמות לחץ דם, מפחיתה את רמות ה-LDL (הכולסטרול "הרע"), מעלה את רמות ה-HDL (הכולסטרול "הטוב"), מפחיתה את רמות הטריגליצרידים, מפחיתה את היצמדות הטסיות, ומעוררת פיברינליזה, תהליך בו מפרק הגוף קרישי דם. כתוצאה מכל אלה, מסייע השום במניעת טרשת עורקים ומחלת לב סוכרתית, ומקטין את הסיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי.
שום - נגד מחלות דלקתיות
השום כמו הבצל, מכיל תרכובות המעכבות אנזימים היוצרים פרסטאגלאנדינים ותרמבקסאנים דלקתיים (ליפקסיגנאז וציקלאקסיגנאז). כך הם מצמצמות דלקות במידה ניכרת. תרכובות נוגדות דלקות אלה, יחד עם ויטמין C אשר בשום - בעיקר בשום טרי - גורמות לו להיות שימושי ככלי עזר למניעת התקפות חמורות במקרים אחדים של אסטמה, וכן ככלי עזר אפשרי להחלשת הכאב והדלקת במקרים של דלקת מפרקים ניוונית (אסטאארתריטיס) ושל דלקת מפרקים שיגרונית.
שום - נגד הצטננות ושפעת
נוסף על כך, אליצין, אחת מתרכובות הגופרית האחראיות לריחו האופייני של השום, היא בעלת פעילות נוגדת חיידקים ונוגדת נגיפים חזקה, ויחד עם ויטמין C עוזרת בקטילת חיידקים. הוכח שאליצין יעיל נגד זיהומים שכיחים כמו הצטננויות, שפעת, נגיפי קיבה ופטריית קנדידה, וגם נגד חיידקים גורמי מחלות תוקפניים כמו שחפת ובוטוליזם. צריכה תקופה של שום גם עשויה להפחית את הנזקים הנגרמים על ידי החיידק הליקבאקטר פילרי האחראי למרבית הכיבים העיכוליים.
מחקרי מעבדה שנערכו לאחרונה באוניברסיטה של מינכן, גרמניה, יכולים להסביר מדוע יכול השום לשמש תרופה כה פעילה להצטננות השכיחה. במחקרים אלה נמצא שהשום מקטין במידה מובהקת את פעילותו של מפעיל כימי של דלקות, הנקרא NF kappa-B. NF kappa-B עצמו מופעל כחלק מהתגובה הדלקתית של המערכת החיסונית לאורגניזמים פולשניים ולרקמה פגועה.
שום - אנטיביוטיקה יעילה
לפני שני מחקרים שתוצאותיהם פורסמו לאחרונה נראה שהשום הוא בעל יכולת אנטיביוטית ניכרת, אפילו נגד גזעים שהפכו עמידים לתרופות רבות. מחקר אחד שנערך ברכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה הראה שמיץ שום - אף אם דולל לכדי 1:128 מריכוזו המקורי, הוכיח פעילות אנטיבקטריאלית מובהקת נגד קשת שלמה של גורמי מחלות ובהם גזעים עמידים לאנטיביוטיקה, כמו סטאפילוקוקים עמידים למתיצילין ולסיפרופלוקסאצין, אנטרוקוקים עמידים לואנקומיצין, ופסאודומונס אארוגינוזה עמיד לסיפרופלוקסאצין.
במחקר שני נמצא ששום עיכב סטאפילוקוקוס אאראס (MSRA) עמיד למתיצילין שנלקח מחולים והוזרק לעכברים. MSRA הוא אחד ממיני הבקטריות העמידים לאנטיביוטיקה, ששכיחותו בבתי החולים עלתה במידה דרמטית בשנים האחרונות.
שום - להגנה רחבה מפני סרטן
התרכובת האורגנו גופריתית המצויה בשום, הנקראת אג'ואן, עשויה לשמש גם לטיפול בסרטן העור. במחקר שפורסם לאחרונה נתנו החוקרים טיפול מקומי באג'ואן לגידולים של חולים שלקו בקרצינומה של תאי בסיס, ואצל שבעה עשר, מתוך עשרים ואחד מטופלים התכווצו הגידולים במידה מובהקת. בבדיקות מעבדה שנערכו בגידולים לפני הטיפול באג'ואן ואחריו, התגלתה הפחתה משמעותית ב-Bcl-2, חלבון המדכא אפפטזיס (אפופטוזיס הוא אותו תהליך של הרס עצמי, בו משתמש הגוף כדי להשמיד תאים סרטניים).
במחקרים אחרים נמצא ששתי מנות של שום בשבוע, או יותר, עשויות לסייע בהגנה נגד סרטן המעי הגס. הוכח שחומרים המצויים בשום, כמן אליצין, מגינים על תאי המעי הגס מפני השפעותיהם הרעילות של כימיקלים גורמי סרטן, ולא זו בלבד, אלא שהם גם מפסיקים את גדילתם של תאי סרטן, אם אלה החלו להתפתח. נמצא גם שבישול שום יחד עם בשר מקטין את ייצורם של כימיקלים גורמי סרטן, העלולים להופיע בבשר בהשפעת שיטות בישול, אשר חושפות את הבשר לטמפרטורות גבוהות כמו צלייה בגריל.
צריכה נאותה של ויטמין C ושל סלניום, בהם בורך השום הטרי ביד רחבה, נקשרה גם לסיכון נמוך יחסית ללקות בסרטן המעי הגס, מה שעושה את השום לתוספת נבונה לכל תוכנית למניעת סרטן המעי הגס. נוסף על כך, מחקר שנערך לאחרונה בבעלי חיים הראה ששום עשוי להעניק הגנה גם מפני התפתחות של סרטן הקיבה, וזאת באמצעות יכולתו הפוטנציאלית לצמצם דלקת קיבה (גאסטריטיס) המושרית על ידי הליקובאקטר פילורי.
שום - הגנה מוגברת נגד חמצון
לשום ערך ORAC גבוה במיוחד של 1939 יחידות, המצביע על היכולת המרשימה שלו לפעול כנגד תהליכי חמצון ונזקיהם. אכילת שום עשויה לתגבר את ההגנה בפני תהליכי חמצון, גם על ידי הגברת ייצורם של אנזימים נוגדי חמצון. במחקר שפורסם לאחרונה נמצא שהרמות של אנזים חיוני, נוגד חמצון, המיוצר בגוף והנקרא גלטאתין-S-טראנספראז, עלו במידה ניכרת בקיבה, במעי ובכבד, אצל חולדות שניזונו מתזונה קצרת מועד, שכללה שתי תרכובות שמקורן בשום - דיאליל דיסולפיד ואליצין. החוקרים גילו ששתי תרכובות שום אלו הביאו שני גנים, באופן ברירני, לייצר כמויות גדולות יותר של סוגי רנ"א-שליח (messenger RNA) המקודדים גלוטאתיון-S-טראנספראז. העלייה הגדולה ביותר צוינה בסוגי רנ"א-שליח המצויים באופן נורמלי ברמות נמוכות. השורה התחתונה: אכילת יותר שום עשויה להגביר בגופנו את ייצורו של אנזים נוגד חמצון זה, שהוא כה חיוני בעבורנו.
שום - למניעת סיבוכי הסוכרת
השום עשוי לעזור בהגנה מפני אחדות מהשפעותיה המנוונות המזיקות ביותר של הסוכרת - ברשתית העין, בכליות ובמערכת בעצבים - הנגרמות על ידי חוסר איזון בין הרדיקלים החופשיים, הנוצרים כשרמות הסוכר בדם נותרות גבוהות, ובין אמצעי ההגנה של הגוף נגד חמצון. מחקר שפורסם לאחרונה העלה, שכאשר נחשפו חולדות חולות סוכרת לתרופת הסרטן סטרפטזטצין, הדבר היה גורם באופן נורמלי לעלייה ניכרת ברמות הסוכר בדם, בטריגליצרידים, בכולסטרול, בשומנים שניזוקו, ובסמנים אחרים של דלקתיות מוגברת, לצד ירידה בנוגדי החמצון שהגוף מייצר כדי להגן על עצמו. מתן שמן שום לחולדות צמצם את השפעותיה השליליות של התרופה והעלה את רמות נוגדי החמצון בעלי יכולת ההגנה. לאחרונה נמצא גם, כי שום עשוי למנוע התפתחות של התכווצויות חריגות של כלי דם, וכך לסייע בהגנה מפני מחלות לב וכלי דם האופייניות לסוכרת.
שום - למניעת השמנה?
במחקר שפורסם לאחרונה התגלה שאליצין, המרכיב הפעיל ביותר בשום, לא זו בלבד שמוריד את לחץ הדם ואת רמות האינסולין והטריגליצרידים אצל חולדות שהוזנו במזון עשיר בפרוקטוז, אלא שהוא גם מונע צבירת משקל. במהלך המחקר הוזנו חולדות במשך חמישה שבועות בתזונה עשירת פרוקטוז. בתום חמשת השבועות פיתחו החולדות רמות גבוהות של אינסולין, לחץ דם גבוה ושיעור גבוה של טריגליצרידים. אז חולקו לשלוש קבוצות למשך חמישה שבועות נוספים: הקבוצה הראשונה שימשה כביקורת, השניה קיבלה אליצין במשך השבועיים האחרונים של הניסוי, והשלישית קיבלה אליצין במשך שלושת השבועות הראשונים שלו. למרות העובדה ששלוש הקבוצות צרכו אותן כמויות מזון, עלה משקלן של החולדות שבקבוצה הראשונה, וכן של החולדות שבקבוצה השניה והשלישית, בתקופה שאלו לא קיבלו אליצין. אולם בתקופה שבה קיבלו החולדות אליצין נשאר משקלן יציב או אף ירד קלות. מסקנת החוקרים הייתה שלאליצין עשוי להיות ערך מעשי לצורכי שמירת משקל.
שום - כמה ואיך מומלץ לאכול
האליצין בשום נוצר, כאשר חומר בלתי פעיל הנקרא אלין, הופך בזמן החיתוך (בסכין או בשיניים) לחומר הפעיל הנקרא אליצין. מומחים ממליצים לאכול את השום הטרי לאחר קיצוץ השיניים והנחתן לכמה דקות, כדי לאפשר את ייצור האליצין. לתבשילים, עדיף להוסיף את השום עם סיום הבישול, כיוון שהבישול עשוי להרוס כמה מן החומרים הפעילים שבו. הכמות שנבחנה במחקרים מקבילה ל-2-1 שיני שום טרי ביום.
שום - רפואה עממית
במשך אלפי שנים היו לשום אין-ספור שימושים רפואיים. הרופא דיאוסקורידס, ביוון העתיקה, דיווח שהשום "מנקה את העורקים", והיפוקרטס היה רושם אותו לבעיות מעיים. לואי פאסטר גילה בשנת 1851 ששום יכול לקטול חיידקים. הרופאים הרוסיים השתמשו בשום לריפוי דלקות, ומשום כך הוא אף נודע בשם "הפניצילין הרוסי".
כשאלפי שנות רפואה עממית מאחוריו, מתגלה כיום השום גם ככוכב בניסויי מעבדה. מדענים זיהו בו יותר ממאתיים תרכובות. הידועה שבהן היא האליצין. הרפואה העממית מתייחסת אל השום כאל "קסם" של תרופה המתאימה לשימושים רבים. הרפואה המשלימה מכנה אותו "האנטיביוטיקה של הטבע" ואכן הוא מכיל חומרים אנטיספטיים רבים.
שום - שימושים טיפוליים
נגד תולעי מעי - כנראה בגלל חריפותו משמש השום תחליף אפקטיבי לחיסול תולעי מעי, בעיקר כאלה מהן סובלים ילדים קטנים. יש לערבב שן שום כתושה ב-3 כפות חלב פושר. להשהות מספר דקות. לסנן ולתת לילד לשתות לפני השינה, במשך שלושה לילות רצופים. לבדוק אם יש צורך להמשיך מעבר לכך.
לחיטוי פצעים ונגד שעורה - השום מכיל חומרים אנטיספטיים ולכן ניתן להשתמש בו על פצעים פתוחים לחיטוי. השום יעיל גם נגד דלקת בעפעף (שעורה). במקרה כזה יש למרוח שום כתוש ולהיזהר לבל יכנס לעין.
נגד כאב אוזניים - בגלל תכונות אנטיויראליות ואנטיחיידקיות של השום, הוא יעיל נגד דלקות אוזניים. הוא יעיל גם בשיכוך הכאב. לילד שמתלונן על כאבי אוזניים מומלץ למרוח שמן שום (ראה מתכון) באפרכסת האוזן (לא לטפטף לתוך האוזן). אפשר לחזור על הפעולה מספר פעמים ביום. המריחה מרגיעה את הכאב באופן מיידי. אם הדלקת קלה יתכן אפילו שטיפול בשמן שום ימנע את הצורך בטיפול אחר. (אין הוא מהווה כמובן תחליף לביקור אצל הרופא).
מתכון לשמן שום - לחתוך 3 שיני שום. לכסות בשתי כפות שמן זית בצלוחית קטנה ולכסותה למשך שעתיים. לאחר מכן יש לסנן ולשמור בצנצנת סגורה בארון חשוך.
נגד שיעול וברונכיט כרוני - מומלץ ליטול כף סירופ שום 3 פעמים ביום עד שהשיעול חולף.
מתכון לסירופ שום - לערבב כמויות שוות של שום כתוש ודבש למשך מספר שעות. לסנן ולאחסן בבקבוק כהה. לשמור במקרר.
*מומלץ להימנע מצריכת שום במקרים של דלקת בקיבה, רגישות או כיב בקיבה. לא מומלץ לצרוך שום במינונים גבוהים בהריון. בהנקה עלול לגרום לגזים או אי נוחות במערכת העיכול של התינוק.
תעודת זהות של שום (Garlic) ל- 100 גרם שום טרי:
קלוריות (קק"ל) 150
חלבונים (גר') 6
פחמימות (גר') 33
שומנים (גר') 0.5
סיבים תזונתיים (גר') 2
ויטמין C (מ"ג) 30
ויטמין B1 (מ"ג) 0.2
ויטמין B2 (מ"ג) 0.1
ויטמין B6 (מ"ג) 1.2
אשלגן (מ"ג) 400
ברזל (מ"ג) 1.7
מגנזיום (מ"ג) 25
אבץ (מ"ג) 1
סידן (מ"ג) 180
מים (גר') 60
סלניום (מק"ג) 14
פיטוכימיקלים: קמפפרול, קוורצטין, אליצין, אליין, דיאליל, דיסולפיד, חומצה קפאית, חומצה פרולית, פרוקטואוליגוסכארידים.
המלצת מומחי מועצת הצמחים
השום, ירק הפלא, עשיר באליצין וברכיבים נוספים, התורמים ליכולת ההגנה רבת העוצמה שלו מפני מגוון רחב של מחלות. לשום ערך ORAC גבוה ביותר, ההופך אותו ללוחם חזק בתהליכי חמצון ומחלות. הוא גם עשיר במינרל נוגד החמצון החשוב - סלניום. לאור יתרונותיו הבריאותיים המוכחים, מומלץ לשלב את השום, במיוחד הטרי, בתפריט באופן יומיומי.
בברכה ד"ר מג'די נטורופת (ND PHD )
